מחקרלאחרונה פורסמו תוצאותיו של מחקר ארוך שעסק בשאלה האם ניתוח לסרטן הערמונית מועיל לחולים.

המחקר פורסם במגזין הרפואה "New England Journal of Medicine" והמסקנות שלו הן שהניתוח לא מעלה את תוחלת החיים של החולים וניתן לוותר עליו במקרים רבים.

הטיפול בסרטן הערמונית

סרטן הערמונית נפוץ מאוד, בעיקר בגילאים מבוגרים ובאוכלוסייה המערבית. שכיחותו בגברים מעל גיל שבעים היא כמחצית וכמעט כל הגברים מעל גיל תשעים חולים בסרטן הערמונית.

בארצות הברית סרטן הערמונית הינו הנפוץ ביותר והגורם הסרטני השני בשכיחותו לתמותה אצל גברים.

הגורמים למחלה זו אינם ידועים אך ידוע שהסיכויים לחלות בה עולים עם הגיל ושישנה נטייה תורשתית ללקות במחלה.

סרטן הערמונית אינו גורם לסימפטומים בחלק ניכר מהמקרים ורבים מהחולים אינם מאובחנים או אינם מטופלים כלל.

בשל מיקומו בסמוך למערכת השתן והיותו חלק ממערכת הרבייה התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בקשיים וכאב בהטלת השתן המלווים לעיתים בדם, קשיים בתפקוד המיני כגון כאבים ואין אונות וכדומה.

אחת העובדות החשובות בנוגע לסרטן הערמונית היא שהגידולים בבלוטה זו מתפתחים באיטיות ניכרת.

אם מוסיפים לכך את התפרצותה של המחלה בגילאים מבוגרים הרי שגברים רבים מתים לאו דווקא כתוצאה מהמחלה אלא מסיבות אחרות כגון מחלות לב וכלי דם, זקנה, גידולים ממאירים אחרים ועוד.

זו גם הסיבה להתעוררות השאלה האם יש צורך ממשי בניתוח להסרת הגידול או שעדיף להניח לו להתפתח לבד ולהסתפק במעקב מתוך הנחה שממילא סיכוייו של החולה למות מגורמים אחרים בטרם הסרטן ייתן בו את אותותיו סבירים. בנוסף לניתוח ישנן שיטות טיפול אחרות כגון כימותרפיה ורדיותרפיה. שיטת המעקב בלבד הכוללת בדיקות ביופסיה תקופתיות מתאימה בעיקר במקרים בהם מדובר בגידול קטן וראשוני ללא גרורות מחוץ לערמונית.

המחקר שבחן יעילות ניתוח לסרטן הערמונית

המחקר החל לפני כ-18 שנים ונערך בארצות הברית. במחקר השתתפו 731 גברים שאובחנו כחולים בסרטן הערמונית בין השנים 1994 ל-2002. הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: האחת טופלה בסרטן באמצעות ניתוח להסרת הגידול והשנייה טופלה באמצעות מעקב ותצפית בלבד ללא ניתוח. לאחר מעקב של כעשר שנים מתו קצת פחות ממחצית הגברים בכל קבוצה.

תוצאות המחקר

החוקרים מצאו שאין הבדל ממשי בשיעור התמותה בין גברים שעברו ניתוח להסרת סרטן הערמונית לבין אלו שלא נותחו. עם זאת נמצאו תופעות לוואי לניתוח כגון חוסר אונות ודליפת שתן. ממצאים אלו קוראים תיגר על הגישה הרפואית המסורתית לפיה יש לטפל בגידול סרטני על ידי הסרתו בניתוח או הקרנות.

תוצאותיו של המחקר הוצגו בכנס אורולוגים בוושינגטון ב-2011 בהנחיית טימותי וולט, החוקר הראשי. בכנס השתתפו אלפי רופאים שרבים מהם עורכים ניתוחים להסרת סרטן הערמונית באופן שגרתי. בכנס נשאו דברים מספר אורולוגים בכירים שצידדו במעקב תצפיתי כדרך טיפול עדיפה על ניתוח וטענו שאין צורך להמליץ לרוב החולים על ניתוח.

עם זאת נאמרו גם הסתייגויות אחדות באשר לתוצאות המחקר, בעיקר בקשר לגברים שאצלם הסרטן בערמונית נמצא בדרגה חמורה יותר ואצלם סיכויי ההישרדות גבוהים יותר לאחר ניתוח.

הויכוח בנושא אינו חדש והדעות חלוקות בעולם הרפואה. מצד אחד אורולוגים (רופאים המומחים למערכת השתן והרבייה) רבים טוענים שההמלצה לכל גבר מגיל חמישים לערוך בדיקות סקר תרופתיות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית הינה מיותרת, וכן שברוב המקרים הטיפול בסרטן אינו נצרך וסתם מוביל לתופעות לוואי לא נעימות. מנגד אורולוגים אחרים טוענים שבמקרים לא מעטים ניתן להציל את חייו של אדם באמצעות גילוי מוקדם וניתוח.

דילוג לתוכן