אובחנת בסרטן הערמונית? חושב שנעשתה רשלנות באבחון? מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת לבדוק האם ישנה עילה לתביעה
הערמונית היא בלוטה אנדוקרינית בגוף הגבר שנמצאת בתחילת כיס השתן ולפני החלחולת. הערמונית בעלת חשיבות רבה לתפקוד תקין של מערכת הרבייה של הגבר משום שהיא מפרישה את הנוזל שמגן על תאי הזרע.
בבלוטה הקרויה על שם פרי עץ הערמון בשל דמיון צורתי יכולות להתפתח בעיות שונות ובהם דלקות וגידולים סרטניים.
מחלה סרטנית היא כזו המאופיינת בהתחלקות בלתי תקינה של תאי הגוף. גידול סרטני שפיר מאופיין בכך שההתחלקות בו היא באזור מסוים בלבד והיא אינה יוצרת הרס של הרקמה התקינה, אך הוא יכול להפעיל לחץ על איברים סמוכים.
לעומת זאת, גידול סרטני ממאיר מאופיין בהתחלקות של תאים היכולים להגיע באמצעות מערכות הדם והלימפה גם לאיברים אחרים המרוחקים מהגידול המקורי.
סרטן הערמונית הוא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בגברים בישראל והוא יכול להיראות בקרב מעל ל-50% מהגברים מעל גיל 70 ומרבית הגברים מעל גיל 90. מלבד גיל גורמי סיכון אחרים הנם תורשה, סגנון חיים, תכשירים רפואיים ותזונה (ראו גם: ביצים ובשר אדום מעלים את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית).
חשיבות האבחון המוקדם
אבחון מוקדם ככל הניתן של סרטן הערמונית יכול למנוע התפתחות גרורות למקומות מרוחקים ומשפר בהכרח את סיכויי השרידות של החולה. רשלנות רפואית שכיחה באבחון סרטן הערמונית היא באבחון מאוחר, מוטעה או היעדר אבחון של המחלה.
התסמינים להופעת סרטן הערמונית יכולים לכלול בשלב המוקדם קשיים בתפקוד המיני, הימצאות דם בשתן או בנוזל הזרע, זרם חלש של שתן, כאב וצריבה בעת הטלת שתן, תכיפות במתן שתן וצורך בהשתנה במהלך הלילה.
קיימות מספר בדיקות המסייעות לרופא לאבחן גידול ממאיר בערמונית שהיעדר הפניה אליהן יכול להיות בנסיבות מסוימות רשלנות באבחון המחלה. הרופא יכול לבצע בדיקה של גודל והמיצוק של הבלוטה באמצעות הכנסת אצבע לפי הטבעת.
בדומה קיימת בדיקת דם בשם Prostate Specific Antigen שמטרת לבדוק את רמת החלבון שמייצרת בלוטת הערמונית, כאשר רמות גבוהות שלו יכולות להעיד על תהליך שפיר או ממאיר בבלוטה.
לאחר מכן יישלח המטופל לבדיקת אולטרה סאונד כאשר לפי הממצאים שלה יוחלט אם לבצע בדיקות נוספות ובהן ביופסיה שתקבע האם ישנו גידול באיזה סוג מדובר.
הגשת תביעה
במקרה של חשד לרשלנות באבחון סרטן הערמונית כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת שיבחן האם מתקיימים היסודות הקבועים בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 הנדרשים כדי לבסס את עילת התביעה ובהם: חובת זהירות, התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין הנזק וההתרשלות הנטענת.
התביעה צריכה להיות מוגשת בצירוף חוות דעת רופא המתמחה באורולוגיה שהנה התחום הרפואי העוסק בבעיות במערכת השתן אצל גברים ונשים.
פסיקה
ת"א (ראשון-לציון) 7852/01 אברהם נ' בית החולים סורוקה- החלטת ביניים בעניין חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט לבדיקת טענות התובע לרשלנות רפואית.
עסקינן בתביעה שהוגשה נגד בית החולים סורוקה ומשיבים נוספים בטענה לנזק שהנו תוצאה של אבחון מאוחר של סרטן הערמונית.
התובע טוען לפי חוות הדעת של המומחה הרפואי כי כתוצאה מהאבחון המאוחר ישנו סיכון גדול יותר להתפתחות גרורות ולירידה בסיכויי השרידות שלו.
הנתבעים טוענים כי הטיפול שקיבל התובע עומד בסטנדרטים המקובלים ולכן הציע כבוד שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, סגנית הנשיא הגברת דליה גנות למנות מומחה מטעם בית המשפט שקבע שהטיפול שניתן לתובע היה תקין, היא מוסיפה לעניין טענת התובע שהיה ראוי למנות מומחה בתחום האונקולוגיה ולא בתחום האורולוגיה שמי שאחראי על אבחון המחלה הנו אורולוג ובשל העובדה ששורש המחלוקת בעניין האבחון מינוי מומחה בתחום זה הנו ראוי.